כבר כילדה קטנה הבנתי שלהיות חכמה זה מסוכן. גדלתי בחברה שמרנית ופטריארכלית  ברור שהחיים מייעדים אותי למטבח, שידוך, חתונה וילדים. הסבירו לי שידע ולימודים רק יחבלו בתוכנית הכללית שרקמו לי. ובכל זאת התעקשתי.

התעקשתי עד כדי כך שנאלצתי להתרחק מהמשפחה שלי, לעבוד בשלוש עבודות במקביל ולממן את התואר הראשון. המשכתי לאסוף תארים וקרדיטים, פתחתי עסק וקיבלתי הרבה שבחים. ניפצתי את תקרת הזכוכית , אולי אפילו תקרת הבטון. אבל רק בגיל 40 הבנתי שאת הדבר הכי חשוב לא ניפצתי: את האמונה שלי על עצמי. עדיין חשבתי שאני לא מספיק חכמה. ושום דבר מבחוץ לא יכול לשנות את זה, חוץ ממני.

כמה שנים אחרי כשאני במקום אחר, ההבנה הזאת הפכה להיות השליחות שלי, לעזור לאנשים לנפץ את האמונה המגבילה שלהם.