גם היום עלית על כל המתקנים? הוא היה שואל אותי ומחייך.
בגיל 43 אני מרגישה כמו ילדה שנמצאת על הגלגל הענק בלונה פארק. אני אהובה, מאוהבת וחיה את התשוקה שלי בעולם העסקי!
לא ידעתי אז שהאושר הזה יהיה קצר וכמו בכל מתקן גם הסיבוב הזה יגיע לסיומו
תוך חודשים בודדים החיים התהפכו עליי ומצאתי את עצמי מחוץ למשחק החיים
החיים קורים לנו, לכולנו. אני מאמינה שפצחתי את הנוסחה שעובדת עבורי וחשוב לי לחלוק אותה עם העולם.
כששאלו אותי מתי בפעם האחרונה הרגשתי כמו בלונה פארק, חייכתי – הספקתי כבר לשכוח. כל כך מהר אנחנו שוכחים את הרגעים הטובים והיפים האלה.
"תתחילי בצעד קטן שעושה לך הרגשה טובה" וככה חזרתי לאט לאט לעשייה ולשמחה שלי
העשייה והנתינה היו הגלגל הענק שלי, הם החזירו לי את האנרגיות, את האור לעיניים
ושוב הגלגל התהפך רק שהפעם הוא התמוטט לגמרי ואני הרגשתי כאילו התמוטט עליי, הדרך לחזור משם נראתה כלא אפשרית.
האנשים הטובים סביבי שוב היו שם להזכיר לי: "איפה את מרגישה בלונה פארק? תחזרי לרגש הזה". אור קטן נדלק בתוכי ושוב מצאתי את עצמי בעשייה, צעד צעד – זוחלת לי לעבר ההרגשה שאולי עוד אוכל להיות שוב אני, גם אם אחרת
החיים הם גלגל ענק מלא בעליות וירידות, לפעמים בהתרסקויות של ממש. אז מה הגלגל הענק שלכם ומה אתם עושים כשהוא מתהפך?
מה זו אותה התכונה שיש לאנשים שמצליחים לצלוח משברים?
אני גיליתי שהם עסוקים ב "איך יוצאים מזה" ולא ב"למה זה קרה לי"? או ב"מי אשם"? או חלילה ב "מי יותר מסכן" זה לא שיש תחרות על מסכנות ומי שכואב לו יותר מנצח!
מה שמבדיל את אותם אנשים הוא שהם לא שואלים את עצמם למה, הם נותנים לעצמם זמן לעכל, לכאוב, ולפעמים גם להרגיש שזה לא פייר אבל מהר מאוד הם קמים ומסתכלים על מה אפשר ללמוד מזה, למי אפשר לעזור ומה הלאה
מה מקבלים הצופים בהרצאה?
תובנות חיים על יציאה, התחזקות וחזרה לחיים שלהם, גם אם אחרת:
הכרה בגלגל החיים – פעם עולים פעם יורדים ולפעמים המתקן פשוט שבור
מציאת היכולת לבקש – אי אפשר לבד
לא ליצור השוואות לאחר ולשחק עם הקלפים שקיבלנו הכי טוב שאנחנו יודעים
למצוא את האושר, את התשוקה – את הגלגל הענק שלנו
השראה בכמויות להמשך
